הבוזוקי, כלי מיתר עם היסטוריה עשירה עוד מהכיבושים המונגולים בימי הביניים, הפך לחלק בלתי נפרד מהמוזיקה היוונית, הים תיכונית ואפילו האירית. בעולם המוזיקה נגן בוזוקי מיומן הוא אמן הרמוניה ומנגינה, ותרומתו זוכה להערכה רבה.
מקורות הבוזוקי
מסעו של הבוזוקי מתחיל במבשרו, הבגלמה, כלי מיתר מונגולי. בזמן שנסע עם הכיבושים המונגולים לאגן הים התיכון, הוא עבר טרנספורמציות במזרח התיכון. תיבת התהודה של המכשיר שונתה, ונוסף סריג מורכב כדי לשפר את התהודה שלו. השם "בוזוקי" נגזר מהמילה "בוזוק", שמתורגמת ל"צוואר", קריצה לצווארו הארוך והצר הייחודי של הכלי המפורסם מהרכבים מוסיקליים שונים.
הבוזוקי היווני המסורתי
כלי בוזוקי יווני מסורתי כוללים בדרך כלל שלושה זוגות של מיתרים, היוצרים צליל ייחודי ומוכר. עם זאת, בשנת 1955, התרחשה התפתחות משמעותית כאשר נגן הבוזוקי הנודע מנוליס צ'יוטיס הציג סידור מיתרים של ארבעה זוגות. חידוש זה אפשר לבוזוקי לא רק לנגן אקורדים הדומים לגיטרה אלא גם לבצע קטעים מלודיים בווירטואוזיות יוצאת דופן.
ביוון, מסורת חזקה של נגני בוזוקי ממשיכה לשמר את בוזוקי שלושת המיתרים, מה שמבטיח שהמורשת של מוזיקת הרמבטיקו תישאר בחיים. בנוסף, כמה מוזיקאים ים תיכוניים משפרים את הבוזוקי שלהם על ידי הוספת עצב ביניים צף לצוואר, בדומה לאלו שנמצאים בגיטרות חשמליות. שינוי זה מאפשר ביצוע של רבעי טונים, הבדל מהסריגים הסטנדרטיים של הבוזוקי, המתאימים רק לחצי טונים.
הבוזוקי בישראל
הפיתוי של נגני הבוזוקי אינו מוגבל רק ליוון ולים התיכון; הוא מצא מקום נכבד גם במוזיקה הישראלית. בתחילת שנות ה-70, הבוזוקי החל לצבור פופולריות בישראל, במיוחד כאשר ליווה זמרים ששאלו לחנים יוונים והחדיר להם מילים עבריות. אמנים בולטים כמו זוהר ארגוב, הידוע בשירים כמו "אלינור" ו"העיניים החומות שלך", אימצו את הסאונד הייחודי של הבוזוקי כדי ליצור מיזוג של תרבויות ורגשות.
לפרטים היכנסו לכתובת: http://www.musicali.co.il/